פסיכולוגיה סביבתית: איך מיתוג משנה את הדרך בה אנו חווים מרחב
שואפים ליצור סביבת עבודה או פנאי שמרגישה כמו מקלט של שקט? הפרויקט האחרון בסטודיו מדגים כיצד עיצוב סביבתי מושכל יכול להפוך כל חלל גנרי למרחב של שלווה והשראה. באמצעות שימוש בצבעים מרגיעים, טקסטורות עוטפות ונגיעות גרפיות מדויקות, הצלחנו להפוך את המרחב הציבורי למקום המקדם ריכוז, מנוחה ונינוחות.
התוצאה היא חלל שמזמין שהייה, מעודד אינטראקציה חיובית ומספק מפלט הכרחי מהרעש הוויזואלי של חיי היומיום. בין אם מדובר בחידוש משרדים ובין אם במיתוג מחדש של מוסד תרבותי, הפרויקט הזה מוכיח ששינויים עיצוביים קטנים המבוססים על פסיכולוגיה סביבתית יכולים להשפיע דרמטית על הרווחה (Well-being) והנוחות שלנו.
האתגר: יצירת סביבה שתומכת בנפש
הלקוח פנה לסטודיו עם מטרה ברורה: להפוך חלק מהמתחם שלו למקום שמרגיש מזמין יותר, חי ונושם. המיקוד היה על יצירת "מרחב נשימה" – אזור אישי וציבורי כאחד שזקוק לעיצוב עכשווי ורענן. הם חזו אווירה ניטרלית ומרגיעה, כזו שתעודד רוגע מבלי להזדקק לשיפוצים מבניים מאסיביים.
מלבד המעטפת הקיימת ורצפת העץ המקורית, כל אלמנט חזותי במרחב עמד לבחינה מחדש. זה העניק לנו חופש קריאייטיבי ליצור חלל מגובש ומחשבתי. התוצאה הייתה צריכה להיות לא רק יפה לעין, אלא כזו שתומכת במצב רגשי נינוח – מקום אידיאלי להתנתקות והטענת אנרגיות
התוצאה: שקט ויזואלי מתוכנן
הפריסה הסופית מעניקה תחושה של "רוגע בשליטה". כל אובייקט גרפי או פיזי במרחב נבחר בקפידה – אין עומס, אין הסחות דעת. השילוט הונמך לקו הראייה הטבעי, מה שיוצר תחושת אינטימיות וביטחון במרחב. במקום תאורה ישירה וקרה, בחרנו באלמנטים המפיצים אור רך ומלטף, המדגישים את הטקסטורות של המיתוג הסביבתי. כפי שהלקוח ביקש, פלטת הצבעים נשארה קרובה לעקרונות הפסיכולוגיה של הצבע: גווני חול, לבן-פנינה ואפורים חמים.
מבחינה ויזואלית, השינוי מהמרחב המקורי הוא עצום. אך הוא לא נבע מהתערבות רועשת, אלא מריסון טקטי. המרחב הישן סבל מעודף ניגודיות וחוסר כיוון – אלמנטים כהים מדי לצד קירות חשופים שיצרו תחושת ניכור. כעת, לעומת זאת, האיזון והזרימה הם ששולטים בעיצוב.
השטיח הטקסטורלי מגדיר את אזור השהייה ומרכך את המעבר בין החללים. על ידי שימוש בגרפיקה אורגנית ומינימליסטית במקום דפוסים גיאומטריים חדים, שמרנו על מישור ויזואלי נקי ומצב רוח קליל
שילוב של פונקציה עם סגנון
היעדר העומס העיצובי מורגש בכל פינה. הצמחים מינימליים, המדפים אינם עמוסים בחפצים מיותרים. האלמנטים הדקורטיביים שנותרו הם בעלי גימור מט, מה שמונע השתקפויות מעייפות. המרחב אינו מנסה להכתיב סגנון חיים; הוא בנוי כדי לתמוך בו.
מה שהשגנו כאן הוא מערכת שקטה ומתפקדת שמוסווית כחלל מעוצב. וזה בדיוק מה שגורם לה לעבוד. לאורך התהליך, הסטודיו הציע כיוונים שונים – הצעה אחת הייתה טונאלית לחלוטין, ואחרת שילבה אלמנטים של קונטרסט חזק יותר להגברת הערנות. הווריאציות הללו עזרו ללקוח להבין מהי "סביבה מרגיעה" עבורו באופן אישי. בסופו של דבר, הכיוון שנבחר מצא את עוצמתו באלמנטים מקורקעים – יצירות אמנות רחבות, חומרים טקטיליים ותחושה של איכות לא מתאמצת.
